בדיקה עצמית יכולה להגביר את תכיפות בדיקות ה-HIV ולהקטין את הזמן בו חולי HIV אינם מודעים למצבם. עם זאת, קיים חשש שמחסור בייעוץ סביב הבדיקה העצמית יכול להגביר את הסיכון ל-HIV.

במחקר זה, החוקרים הקצו באופן אקראי 230 גברים ללא HIV המקיימים יחסי מין עם גברים שנמצאים בסיכון מוגבר לבדיקה עצמית של נוזל אוראלי ללא עלות לעומת בדיקה רגילה לאורך 15 חודשים. התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה דיווח עצמי על מספר הפעמים על הבדיקה במהלך המעקב.

על מנת להעריך את השפעת הבדיקה העצמית על ההתנהגות המינית, החוקרים השוו את המשתנים הבאים בין הזרועות: מספר המשגלים האנאליים ללא קונדום ומספר הפרטנרים לקיום יחסים אלה במשך שלושת החודשים האחרונים (בנקודות 9 חודשים ו-15 חודשים למעקב) ואבחון בזיהום חיידקי המועבר ביחסי מין (עגבת, זיבה וקלמידיה) בביקור האחרון (בנקודת 15 חודשים).

גברים שהוקצו באופן אקראי לבדיקה עצמית דיווחו על מספר גדול יותר של בדיקות HIV (חציוני= 5.3, רווח בר-סמך 95%= 4.7 עד 6.0) לעומת אלו שנבדקו כנהוג (חציוני= 3.6, רווח בר-סמך 3.2 עד 4.0; P<0.0001), נתון שמתרגם לתוספת של 1.7 בדיקות למשתתף במשך 15 חודשים.

גברים שהוקצו באופן אקראי לבדיקה עצמית דיווחו על 3.9 בדיקות עצמיות בממוצע. בדיקות עצמיות לא השיגו מדדים נמוכים יותר בכל הנוגע לסיכון ל-HIV. גברים שהוקצו לבדיקה עצמית דיווחו על מספר נמוך משמעותית של בדיקות זיהומים חיידקיים שמועברים ביחסי מין במהלך המעקב (חציוני=  2.3, רווח בר-סמך 95%= 1.9 עד 2.7) לעומת גברים בזרוע הביקורת (3.2, 2.8 עד 3.6; P= 0.0038).

על בסיס ממצאים אלה הסיקו החוקרים שגישה ללא עלות לבדיקות HIV עצמיות מעלה את תדירות הבדיקות בקרב גברים בסיכון גבוה שמקיימים יחסי מין עם גברים והיא אינה משפיעה על ההתהגות המינית או על רכישת זיהומים חידקיים המועברים ביחסי מין.

מקור: 

Katz, D. et al. (2018) Journal of Acquired Immune Deficiency Syndromes. 78 (5)