על מנת להפחית את הסיכון להדבקה ב-HIV, הפטיטיס B ו-C דרך השתלת איברים, תורמים עוברים באופן גורף בדיקות סקר לזיהוי זיהומים אלו, על ידי מבחן חומצות גרעין (nucleic acid test = NAT). תורמי איברים שנפטרו מסווגים ככאלה שהינם בסיכון מוגבר, אם ידוע כי דבקו בהתנהגויות מסוימות בתקופה של 12 חודשים טרם פטירתם.
עוד בעניין דומה
החוקרים פיתחו מודל להערכת הסיכון להידבק ב-HIV, הפטיטיס B או הפטיטיס C (שלא עברו גילוי קודם), מתורמים שקיבלו תוצאה שלילית במבחן ה-NAT. המודל בחן באופן ספציפי את הסוג והתזמון של ההתנהגות המסוכנת של התורמים, על מנת ליצור הנחיות כיצד יש לבחון את ציר הזמן של 12 החודשים לפני המוות. בוצעה הערכה לפרמטרים של המודל, כולל הסיכון לרכוש זיהום אצל קבוצות בסיכון מוגבר, כמות חלקיקי נגיף מתחלקים שנדרשת על מנת לקבוע זיהום, זמן ההכפלה של הווירוס, ומגבלות הזיהוי במבחן ה-NAT.
החוקרים ביצעו סימולציית מונטה קרלו. הסיכון לרכוש זיהום שלא זוהה קודם לכן היה קטן מ-1 ל-1,000,000 עבור HIV לאחר 14 ימים, עבור הפטיטיס B לאחר 35 ימים ולהפטיטיס C לאחר 7 ימים, ממועד החשיפה הפוטנציאלית האחרונה ועד התוצאה השלילית של מבחן ה-NAT.
תוצאות אלו הביאו את החוקרים למסקנה, כי ניתן באופן בטוח לקצר את התקופה טרם המוות אותה יש לבחון לשם זיהוי התנהגויות מסוכנות, העלולות להביא לסיכון מוגבר להדבקה.
מקור:
Jones, J. M. et al. (2019). American Journal of Transplantation. https://doi.org/10.1111/ajt.15393
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
