חדשות

גילוי חדש על נגיף ה-HIV: מסתתר בתאי מוח ספציפיים ומשם מתפשט בגוף

במחקר נמצא כי גם כאשר החולה מקבל טיפול אנטי ויראלי, נגיף ה-HIV מתחבא בתאי המוח האסטרוציטים ומשם נודד וגורם לזיהום באזורי גוף אחרים

נגיף האיידס תוקף את תאי הגוף. אילוסטרציה

נגיף ה-HIV תופס מחסה במוח גם כאשר החולה מטופל בתרופות אנטי-ויראליות ומאוחר יותר הוא גורם לזיהום באיברי גוף אחרים כאשר הטיפול מופסק. כך עולה ממחקר חדש שנעשה בעכברים וברקמות אנושיות שפורסם השבוע ב-PLoS Pathogens.

כשאדם נדבק ב-HIV, הנגיף מחולל האיידס, ואיננו מטופל, המערכת החיסונית שלו נפגעת קשות. גופו נעשה פגיע למחלות מסכנות חיים. טיפול תרופתי אנטי-ויראלי משולב, המוכר בשם cART, מקטין משמעותית את ריכוזי הנגיף בגוף עד לנקודה שבה הפתוגן לא יהיה מזוהה. במקרה כזה תסמינים רבים נעלמים והאדם המטופל איננו מדביק אחרים. אלא שהטיפול ב-cART חייב להינתן מדי יום וכאשר מסיבה כלשהי מפסיקים את הטיפול הזה, הנגיף יופיע מחדש מ"מקומות מסתור" שבו מצא מחסה בגוף.

דו"ח המחקר החדש טוען כי אחד מאותם מקומות מסתור הוא בתאי המוח, ב-Astrocytes, המהווים כ-60% מכלל תאי המוח האנושי. אצל אדם שנדבק בנגיף, לפי הערכת החוקרים 3%-1% מהתאים הללו יכולים לשמש מקלט ל-HIV.

אסטרוציטים קיבלו את שמם בגלל צורת הכוכב שלהם. הם מצויים במגוון תת סוגים וממלאים תפקיד במערכת העצבים המרכזית. תאים אלה מסייעים בהסעת חומרי ההזנה לנוירונים המשמשים להעברת הסיגנלים החשמליים של תאי המוח. הם מדרבנים או מדכאים תגובות זיהומיות במוח. הם גם מעצבים ומתחזקים את החיווט במערכת העצבים המרכזית ו"מבצרים" את מחסום דם-מוח.

פרופ' לנה אל-הרתי, ראש המחלקה לפתגונים מיקרוביאליים וחקר המערכת החיסונית במרכז הרפואי של אוניברסיטת Rush בשיקגו, שהובילה את המחקר, מסרה: "גם 1% הוא עניין משמעותי. כשמנסים לספק טיפול לחולה כדי לרפאו, אי אפשר להתעלם מחלקו של מאגר מוחי גם בסדר גודל כזה".

המחקר נעשה במודל עכבר שהזריקו לו HIV וגם על בסיס ממצאים מרקמות מוח שנלקחו ממתים. שני הניסויים סיפקו תובנות לגבי חלקם של אותם תאים Astrocytes כשמדובר בזיהום ב-HIV. עתה יש בכוונת הצוות לברר כיצד ובאיזו מידה הנגיף נאחז במוחם של החולים.

פרופ' לישומה נדהולובו (Lishomwa Ndholovu), מומחה לאימונולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל שלא השתתף במחקר הזה, הוסיף: "מודל עכבר ומודל חיה יכול לספק ממצאים רבים אבל הם אינם בני אדם ויש הבדל ניכר במה שלומדים ממודל חיה לעומת מה שנלמד מאנשים. אם תאי האסטרוציטים משמשים מחסה ומאגר ל-HIV אצל אדם שנדבק בנגיף והוא מעורר זיהום מאוחר במקום אחר בגוף החולה, על פי המחקר במודל עכבר, יש צורך להעריך כיצד לסלק אותו מהגוף ומכל מקום אחר שבו הסתתר וזאת במסגרת ההמלצות להשגת הצלחה בטיפול לשם ריפוי".

ד"ר אל-הרתי ציינה שתפקידם של האסטרוציטים בזיהום ב-HIV היה שנוי במחלוקת זמן רב. מחקרים קודמים הראו שהם יכולים להזדהם ב-HIV אבל רוב המחקר בנושא הזה נעשה בצלחות פטרי במעבדה וייתכן שתרבית הזיהום שהושגה בהן לא התקיימה בבעלי חיים. מחקר קודם של אותה חוקרת פורסם ב-2018 ב-NeuroVirology.

מחקרים מעטים עשו שימוש בבעלי חיים. במקום זאת התבססו על חומר גנטי עם רכיבים פלואורסצנטים לצורך סריקת הנגיף. אלא שייתכן שהליך זה לא היה רגיש מספיק לשם זיהוי מדויק של רמות ה-HIV הנוכחות באסטרוציטים. כמו כן, שום מחקר קודם לא הציג מצב שבו ה-HIV משתחרר מתוך אותו סוג של תאי מוח ונודד לאזורי גוף אחרים של החולה.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש בתאי אסטרוציטים מתוך תאי מוח שנלקחו מרקמות של עוברי אדם שהזדהמו ב-HIV. אלה הוזרקו לעכברים, לגורים ולבגירים. בשני המקרים האסטרוציטים המזוהמים העבירו את הנגיף לתאי CD4 שבמערכת החיסונית. בהמשך תאיCD4 נדדו מהמוח לרקמות גוף אחרות, רחוקות יותר. במיוחד נפגעו בזיהום הזה הטחול וקשרי הלימפה. בלימת תנועת ה-CD4 קטעה את שרשרת ההעברה הנגיפית.

בשלב הבא של המחקר הוא בוצע על ארבע תרומות מוח של אנשים שחלו ב-HIV. כולם קיבלו את הטיפול ב-cART. שיעור קטן של אסטרוציטים הכילו את החומר הגנטי של ה-HIV בגרעין שלהם – הוכחה שהתאים הזדהמו.

עם זאת ציינו החוקרים שעדיין נותרו שאלות רבות בקשר לאסטרוציטים וה-HIV שמחכים לקבל מענה. למשל, אילו תת סוגים של אסטרוציטים משמשים כמאגר ל-HIV ואחרים אינם כאלה. בעוד שהמודל העכברי הראה שה-HIV עלול לצאת מהמוח, הניסוי ברקמות שנלקחו מגופות של מתים לא אישרו זאת באופן מלא.

ידוע שבזיהום "טבעי" ב-HIV, הנגיף יכול לצבור מוטציות גנטיות בכל פעם שהוא משתכפל וכמות מהחומר הגנטי עלולה ללכת לאיבוד בתהליך הזה. במילים אחרות: נדרש עדיין מחקר עומק נוסף כדי להבין וגם לקבוע את מידת הנוכחות של הנגיף בתוך תאי האסטרוציטים וכיצד הם מעוררים כ"טריגר" את הזיהום.

נושאים קשורים:  HIV,  איידס,  מחקר,  cART,  תרופה אנטי-ויראלית,  חדשות,  מחלות זיהומיות,  נגיף
תגובות