מחקרים - נגיף הקורונה

מחקר ענק מאוניברסיטת בן גוריון: עולם המדע זונח מהר מדי את העיסוק במגיפות

על אף שהיה ידוע שהתפרצות מגיפה נוספת אחרי ה-SARS וה-MERS היא רק עניין של זמן, המחקרים בעולם שהיו עשויים לסייע בהתמודדות עם הקורונה לא נמשכו ולכן הקושי בהתמודדות עם המגיפה הנוכחית

מעבדה, מחקר מדעי (צילום: אילוסטרציה)
מעבדת מחקר( צילום: אילוסטרציה)

בשני העשורים האחרונים חקרו מדענים התפרצויות של מגיפות כלל עולמיות, אך לאחר שהן דעכו, "הקשב המחקרי" למגיפות הללו פחת באופן שפגע בהיערכות להתפרצויות הבאות. זו התמונה המטרידה שעלתה ממחקר חדש שביצע צוות חוקרים העוסקים במדעי הנתונים ובבריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. להיעדר עקביות במחקר ולפערי ידע יש עתה השלכה ישירה לקשיים של מערכות הבריאות בעולם בהתמודדות עם מגיפת הקורונה.

עורכי המחקר, שפורסם בתחילת החודש בכתב העת GigaScience, ביצעו ניתוח ראשון מסוגו של 200 מיליון מאמרים מדעיים. הם הראו שבשנים הקודמות להתפרצות נגיף הקורונה לא בוצע מחקר מדעי בתחום המוכנות למגיפות באופן עקבי. "על אף שהיה ידוע שהתפרצות נוספת היא כנראה רק עניין של זמן, המחקרים שהיו עשויים לסייע בהתמודדות עם הקורונה - לא נמשכו", הודגש בדו"ח המחקר.

ד"ר מיכאל פייר, המחלקה למערכות תוכנה, אונ' בן גוריון. "הדרך להבנה ולפיצוח סודותיהם של הנגיפים מחוללי מחלות היא מרתון, לא ספרינט"

ההשקעה בחקר מחלות זיהומיות לא היתה אחידה לאורך 20 השנים האחרונות. נרשמה ירידה דרסטית בהיקף המחקר המוכוון למחוללים מגיחים בכל פעם שמגיפה מסוימת דעכה מעט. על פי הממצאים, המחקר על נגיפים ומחלות זיהומיות הגיע לשיאו לאחר פרוץ מגיפות אלו, אולם ירד מסדר היום המחקרי בתוך שנתיים בלבד מתחילת המגיפה.

ניתוח הנתונים הראה כי נגיפי SARS ו-MERS, ממשפחת נגיפי הקורונה, היוו כ-0.4% בלבד מכל מחקרי הוירולוגיה שנעשו ב-20 השנים האחרונות. לשם השוואה, מחקרים בנושא מחלת האיידס היוו כ-7.9% ממחקרי הוירולוגיה.

פרופ' קובי מורן-גלעד, המחלקה לניהול מערכות בריאות באונ' בן גוריון וחבר הצט"מ. "דפוס פעולה כזה מותיר אותנו ללא מוכנות לרגעי אמת"

ד"ר מיכאל פייר ותלמיד המחקר שלו דימה קגן מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, בשיתוף עם פרופ' קובי מורן-גלעד מהמחלקה לניהול מערכות בריאות בבית הספר לבריאות הציבור וחבר בצוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות, בנו את מערך הנתונים החדשני שממנו גזרו את ניתוחי המחקר. זו הפעם הראשונה שחוקרים ניתחו מאגר נתונים בהיקף כה גדול, הכולל כאמור יותר מ-200 מיליון מאמרים וכמעט שני מיליון מחקרים מתחום המחלות הזיהומיות.

לדברי החוקרים, התפרצות מחלת הקורונה והמאמץ המושקע עתה בבהילות למציאת תרכיב חיסון מוכיחים עד כמה מעט ידע העולם על נגיפים מגיחים. לדבריהם, "לא נערך מחקר ממושך על סוגי זיהומים שכאלה. דפוס פעולה כזה מותיר אותנו ללא מוכנות לרגעי אמת שבהם מגיפה נרחבת מתפרצת. עלינו להמשיך ולשמור על קצב מחקר קבוע, גם לאחר שתדעך ואף תישכח המגיפה הנוכחית. הדרך להבנה ולפיצוח סודותיהם של הנגיפים מחוללי מחלות היא מרתון, לא ספרינט".

עוד ציינו החוקרים כי בעוד שבכלל תחומי המחקר הרפואי נרשמה עלייה משמעותית בהיקפי המחקר שנעשה בשנים האחרונות, תחום המחלות הזיהומיות המגיחות לפתע – כמו הקורונה - לא הציג מגמה דומה. נראה שחוקרים בעיקר את התפרצויות הקיימות בהווה ולא את ההתפרצויות שעלולות להגיע בעתיד, סיכמו החוקרים את ממצאיהם.

נושאים קשורים:  קורונה,  מחקרים,  מגיפות,  אוניברסיטת בן גוריון,  SARS,  MERS,  איידס,  ד"ר מיכאל פייר,  פרופ' קובי מורן-גלעד,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
21.08.2020, 13:42

😂

21.08.2020, 20:58

השקעה כספית במחקר ופיתוח שיביא להכחדת מחלה זיהומית היא התאבדות כלכלית למשקיעים פרטיים. לכן קריטי שהממשלה תממן חלק משמעותי מהמחקר - כולל מימון ניסויים קליניים.