בזכות גישה לטיפול אנטי-רטרוויראלי, מטופלים עם HIVי(Human Immunodeficiency) זוכים להתארכות משך החיים עם מחלות כרוניות, כולל גם פיזור שומן לא תקין. עם זאת, מחקרים קודמים שבחנו תוצאים של ניתוחי שאיבת שומן במטופלים עם HIV כללו מספר קטן של נבדקים. משום כך, החוקרים בחנו להשוות שינויים במגמה הזמנית, מאפיינים קלינים ותוצאי ניתוח בין נבדקים עם וללא HIV אשר עברו ניתוחי שאיבת שומן.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו את מאגר המידע The National Inpatient Sample בין השנים 2010-2017 לצורך זיהוי מטופלים שעברו שאיבת שומן. ניתוח לוגיסטי חד ורב-משתניים וכן התאמת ציוני נטייה ביחס של 1:4 בוצעו לצורך הערכת תוצאים ראשוניים (כגון; תמותה במהלך אשפוז, תוצאים בתר-ניתוחיים) ותוצאים שניוניים (כגון; מצב בשחרור, התארכות אשפוז ועלות כוללת).
במחקר נכללו 19,936 נבדקים אשר עברו שאיבת שומן, מהם 61 (0.31%) היו נשאים של HIV. תוצאות המחקר הדגימו כי נבדקים עם HIV היו בשכיחות רבה גברים, מבוטחים על ידי Medicare וסבלו מיותר תחלואה נלווית המקושרת להכנסה נמוכה. משך אשפוז לא מתוקנן היה ארוך יותר במטופלים עם HIV (יחס סיכויים של 1.81, רווח בר-סמך של 95%, 1.09-2.99; p=0.02); עם זאת, מודלים רב-משתניים וניתוח לפי ציוני נטייה הדגימו כי מטופלים עם HIV לא חוו סיבוכים בשכיחות גבוה ממקרי ביקורת. ממצאים אלו היו נכונים גם עבור משך אשפוז ועלות כוללת.
מסקנת החוקרים הייתה כי מטופלים עם HIV אשר עוברים שאיבת שומן לא סובלים מסיכון מוגבר לסיבוכי ניתוח או תמותה עודפת. מכיוון שכך, ניתן לשקול בבטחה טיפול עם שאיבת שומן עבור מטופלים עם HIV הסובלים מהפרעה בפיזור השומן.
מקור: