התרופות דולוטגראביר (dolutegravir) ואפווירנז (efavirenz) ידועות כיעילות בהריון ולאחר לידה למניעת העברה אנכית של HIV ולשמירה על בריאות האם. בניתוח משני של מחקר DolPHIN2, החוקרים ביקשו להבין את היקף התסמינים הנוירו-פסיכיאטריים בנשים בהריון ולאחר לידה שטופלו ב-HIV עם אחת התרופות, שכן שתי התרופות נקשרו בעבר לתסמינים כאלה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת AIDS, החוקרים שאפו להשוות את ההשפעה של דולוטגראביר ואפווירנז על דיכאון, חרדה והפרעות שינה בנשים בהריון ולאחר לידה שמתמודדות עם HIV.
המחקר בוצע כחלק מניסוי אקראי רב-מרכזי בקרב 268 נשים שהופיעו מאוחר בהריון עם HIV לא מטופל. משתתפות אלו חולקו באקראי לקבלת משטר המכיל דולוטגראביר או אפווירנז, ותוצאות בריאות הנפש שלהם נוטרו במהלך ההריון ועד 48 שבועות לאחר הלידה.
מתוצאות המחקר עולה כי הציון החציוני (IQR) בסולם Natal Depression Score) EPDS) היה 8 (3-11) והיה הגבוה ביותר בזמן התיעוד. בקבוצות דולוטגראביר ואפווירנז, ל-23.7% ו-25.6% בהתאמה היה ציון EPDS גבוה מ-9, מה שמצביע על דיכאון אפשרי או סביר. ציוני HADSי(Abnormal Hospital Anxiety Depression Scores) מעל 11 נצפו לפחות פעם אחת במהלך המעקב ב-15.7% מהמטופלות, ללא הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הטיפול. לא היה קשר מובהק בין המשטר שהוקצה לבין ציוני ה-EPDS, התאבדות או ציוני HADS (P = 0.93, 0.97 ו-0.18 בהתאמה). ציוני איכות השינה החציוניים (IQR) בסולם PSQIי(Pittsburgh Sleep Quality Index) היו 6 (5-7) עבור דולוטגראביר ו-5 (5-6.5) עבור אפווירנז, עם P value של 0.70, מה שלא מצביע על הבדל מובהק באיכות השינה בין הקבוצות.
החוקרים סיכמו כי לא היו הבדלים מובהקים בהתרחשות של דיכאון, חרדה או הפרעות שינה בין שני משטרי התרופות. השיעורים הגבוהים של דיכאון בתחילת המחקר ירדו עם הזמן, והדגישו את חשיבות התמיכה הפסיכולוגית בעקבות אבחנה ראשונית של HIV במהלך ההריון.
מקור: