אחד משני נשאי HIV המתחיל טיפול אנטי-ויראלי עלול לפתח השמנה מרכזית זמן קצר לאחר תחילת טיפול. עם זאת, המידע הקיים היום לגבי הקשר בין טיפול אנטי-ויראלי לשינויים בפיזור וכמות השומן בגוף אינו עקבי.
עוד בעניין דומה
בעבודה חדשה שבוצעה בתבנית של סקירה שיטתית ומטה-אנליזה בוצעה הערכה של האפקט המצטבר של טיפול אנטי-ויראלי על מדדים שונים של שומן גוף ובחינה של הגורמים העלולים להשפיע על אפקט זה.
בעבודה נכללו מחקרים שהשוו בין BMI, היקף מותניים, השמנה כללית והשמנה מרכזית בנשאי HIV שלא קיבלו טיפול לנשאים שקיבלו טיפול אנטי-ויראלי. בסך הכל, נכללו במחקר 60 מחקרים ומספר כולל של 53,199 נשאי HIV.
טיפול אנטי-ויראלי נמצא כקשור עם עלייה ב-BMIי(SMDי: 0.17יkg/m2י; 95% CIי: 0.07-0.26), היקף מותניים (SMDי: 0.20 cmי; 95% CIי: 0.07-0.33), השמנה כללית (borderline significanceי: ORי: 1.36; 95% CIי: 0.99-1.86) והשמנה בטנית (ORי: 1.49; 95% CIי: 1.16-1.90).
בנוסף, טיפול אנטי-ויראלי נמצא כקשור בעלייה מובהקת סטטיסטית ב-BMI, ההשמנה כללית וההשמנה מרכזית בחולים עם ספירות CD4 נמוכות מ-350cells/mm3, אך לא בחולים עם ספירות גבוהות מכך (Pinteraction< 0.05 לכל התוצאים).
מסקנת החוקרים היא, כי חשיפה לטיפול אנטי-ויראלי קשורה בסיכון מוגבר להשמנה כללית ומרכזית וסיכון זה גובר באנשים עם ספירות CD4 נמוכות. ממצאים אלו תומכים בכך שייתכן ויש צורך בתוכניות מניעת השמנה וניהול משקל כחלק מהטיפול המקובל בנשאי HIV.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
